פסק-דין בתיק ת"ק 43024-11-12

מדובר בתביעה לפיצוי כספי בגין נזק רכוש שאירע לרכב התובע בגין ארוע תאונה מיום 25.5.12 בשעה 8:00 בית ספר "רמות" בחיפה.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות התרחשות התאונה ועל כן נפרט בקצרה הרקע העובדתי הרלבנטי.

הנתבעת 1 וגב' פלד, רעייתו של התובע, הינן מורות בבית ספר "רמות".

ביום הארוע, יום שישי בבוקר, הגיעה הגב' עופר לחניון בית הספר בשעת בוקר מוקדמת נוהגת ברכב  מסוג ואן קרייזלר ארוך (להלן-הרכב הנפגע) וחנתה במקום כאשר רכבה בולט במעט מעבר לקו החנייה של שאר הרכבים מפאת אורכו.

הנתבעת 1 הגיעה לחניון בית הספר ברכב סיאט איביזה וזאת בשעה מאוחרת. נותר מקום חנייה אחד בחניון. הנתבעת 1 היתה לחוצה בזמן, מקום החנייה היה צפוף וכאשר תימרנה על מנת להיכנס לחנייה, פגעה ברכב התובע.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בעיקר בהיקף הנזק שנגרם לרכב התובע כתוצאה מהפגיעה.

התובע הגיש חוות דעת של שמאי אשר בדק את הרכב הנפגע בסמוך לאחר ארוע התאונה ומצביע על נזק למוקד אחורי ימני. חוות הדעת מצביעה על צורך לתקן פגוש אחורי חיצוני, פנס אחורי ימני וקישוט למגן, תוך שהערכת עלות התיקון נאמדת ב 9058 ש"ח. לחוות הדעת צורפו תמונות המתעדות את הנזק.

הנתבעים טוענים כי הנזק הנטען לא נגרם כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה. הנתבעים טוענים כי זווית הפגיעה ברכב התובע אינה מתיישבת עם כיוון נסיעתה של הנתבעת 1 וכן כי לנוכח הנזק הקל של הנתבעת 1 ברכבה, לא ייתכן כי נגרמה לרכב הנפגע פגיעה כה קשה. הנתבעים תומכים טענותיהם על תמונות הנזק לרכבה של הנתבעת 1 (במ/1) וכן על דו"ח תאור התאונה על ידי הנתבעת 1 כפי שצורף לכתב ההגנה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה.

אמנם, נוכח הנזק הקל יחסית שנגרם לרכב הנתבעת 1, נראה כי לא ייתכן שהנזק שנגרם לרכב הנפגע הינו כה חמור.

יחד עם זאת, בחינת זוויות הפגיעה וטיב הפגיעה מסוג מעיכה בהחלט מתיישבת עם הראיות בתיק.

יש לזכור, כי הרכב הנפגע הינו ארוך מרכב רגיל, אין מחלוקת כי הפגוש האחורי בלט החוצה כך, שעל אף שחנה בין שתי מכוניות, יש בכך להסביר כיצד עלה בידי הנתבעת 1 לגרום לפגיעה באזור פגוש אחורי ימני.

בטופס הדיווח על התאונה שצורף לכתב ההגנה מתארת הנתבעת 1 את הפגיעה ברכב הנפגע כ" מעיכה בכנף ובפגוש הימני האחורי". לגבי הפגיעה ברכבה שלה מתארת הנתבעת שם " נזק קל ומינורי בלבד של ירידת צבע קלה מכנף שמאל קדמית".

מטופס ההודעה על התאונה שמילאה הנתבעת 1 ביום 29.5.12 הודגש כי לרכב הנתבעת 1 נגרם נזק קל. הדברים לא נאמרו במפורש לגבי הרכב הנפגע וככל הנראה לא בכדי.

זאת ועוד. תאור התרחשות התאונה על ידי הנתבעת 1 מצביע על כך שהיתה לחוצה, שכן הגיעה באיחור רב לבית הספר. מטבע הדברים, בנסיבות אלו, סביר יותר להניח כי הגיעה במהירות לחניון הרכבים בבית הספר וכי מיהרה להיכנס למקום החנייה האחרון שנותר במקום. לכן, כאשר נסעה לפנים על מנת להתיישר ולהיכנס לחנייה ברברס, פגעה ברכב התובע.

הנתבעת 1 מודה כי היתה עד כדי כך לחוצה שאפילו לא נעצרה לצלם את הנזק ולמעשה איננה מכחישה כי יכול וזה אמנם הנזק שנגרם לרכב הנפגע (עמ' 3 ש' 15-17).

הנתבעת 1 מציינת בהודעת הדיווח כי " עדי ראייה טענו שמיקומה של הפגיעה וחומרתה אינן תואמות את מה שאירע בשטח במיוחד כיוון שה"קרייזלר" סגורה בין שתי מכוניות".

עדי ראיה אלו לא הובאו למתן עדות וכך יצא כי לא נמצא איש אשר יכול להעיד על הנזק שנגרם לרכב הנפגע "בזמן אמת" -  הנתבעת 1 מיהרה ולא עצרה להתבונן או לצלם, הגב' פלד לימדה באותה עת וראתה את הנזק שנגרם רק בסוף יום הלימודים ועדי הראיה הנטענים לא הובאו להעיד.